לפני כשבועיים היה לנו ביקור מיוחד. בנוסף לצוותי הניקיון שלנו (הכבשים שאוכלות את העשב), הגיע אלינו כלב מאוד מיוחד – נוריס, המאלף שלו – ניב ארציאלי והיזם זיו לייבה, אשר בחודשים האחרונים עמלו להכשיר אותו לגילוי חדקוניות במטעי תמרים.
נוריס הוא "פנסיונר של צה"ל" ושירת נאמנה לצד ניב ביחידת "עוקץ", עד אשר הגיע זמנו לפרוש יחד עם ניב, לחיים האזרחיים. היכולות של נוריס פגשו את הצרכים שלנו – הדקלאים, והגיע היום לבחון אותן במבחן המציאות
אז הגענו בבוקר עם נוריס למטע התמרים האורגני שלנו, והתחלנו לעבוד. נוריס מאולף לזהות את הריח של החדקונית והזחלים שלה, ולסמן לנו את המיקום בו הוא מעריך שהיא נמצאת.
כדי לבדוק את נוריס, ובמיוחד כדי לא לאכזב אותו – הביאו ניב וזיו חומר אורגני טרי, אשר מייצרת החדקונית (סיבים שהיא לעסה מעצים נגועים) ואלו היו ה"הפתעות" ששתלנו לנוריס במספר עצים, מבלי שידע.
לאחר מכן, התחלנו לסרוק ונוריס ריחרח את העצים שלנו אחד-אחד, כאשר ניב מלווה אותו ונותן לו חיזוקים והנחייה. זיו עסק בהחבאת ה"הפתעות" ובבדיקת העצים החשודים. בקיצור – צוות לעניין.
מסתבר, שנוריס אוהב מאוד מג'הול. אמנם הגענו לסריקות במטע בתום הגדיד, אבל נשארו פה ושם תמרים בודדים על הקרקע, אותם נוריס דאג לזלול בהנאה.
תוצאות הסריקה היו מרשימות. את כל ה"הפתעות" שהחבאנו לנוריס, הוא זיהה ומצא בקלות רבה, וסימן באמצעות נשיכת הענף שבתוכו הריח אותן.
מעבר ל"הפתעות" השתולות, סימן נוריס עוד 2 עצים "חצי" חשודים. מה זאת אומרת חצי? נוריס סימן אותם בלי הרבה התלהבות, זאת אומרת שהאיבחון לא מוחלט. בבדיקה יסודית שביצענו עם זיו לעצים הללו, לא נתגלו בהם אינדיקציות ברורות להימצאות חדקונית. הסברה היא שנוריס סימן אותן כי בשניהם היה חוטר מת, וכנראה שחלק מאוסף הריחות המזוהים אצל נוריס עם חדקונית, נכלל גם ריחו של החוטר המת.
את העצים הללו נשאיר מסומנים, ונעקוב אחריהם מקרוב. לדברי זיו וניב, הביקור אצלנו היה "משעמם" לעומת ביקורים במטעים נגועים בצפון, וזה מבחינתנו, סימן ממש טוב. כרגע הם עוסקים בהכשרת כלבים נוספים לטובת המטרה, ולא נשאר לנו אלא להודות להם על העבודה המקצועית ולברך אותם בהמון הצלחה.
אגב, הצוות המובחר הזה נקרא "נו-ריסק" (No-Risk). אנו גאים להיות הלקוח הראשון שלהם ומאחלים להם המון הצלחה, לטובת ענף התמרים בכלל, והמטעים האורגניים בפרט!