אחרי שנה של טיפול וטיפוח, בה הכנו את העצים שלנו להנבת התמרים, אנו מתקרבים לרגע הגדיד.
הגדיד הוא השלב האינטנסיבי ביותר בלוח השנה של התמר ושלנו. הוא מצריך הכנות רבות ודורש ביצוע קפדני וזהיר. פירות המג'הול אינם מבשילים בבת אחת, אלא באופן מדורג, וחשוב לגדוד אותם בתזמון הנכון.
כל תמרן יגדיר את הגדיד הנכון על פי הדוקטרינה האישית שלו, מאחר ועד היום אין דרך אחת מוכחת המבטיחה גדיד אופטימלי.
תמרי המג'הול בבקעת הירדן מתאפיינים בעדינותם הרבה בשל היותם מאוד דבשיים, בשונה מתמרי הערבה המתאפיינים כפרי יותר בהיר ומעט יותר סיבי. בשל כך, גדיד בקעת הירדן הינו עדין, בכדי להימנע מפגיעות מכאניות בפרי התמר.
לפרי ישנם מספר שלבים בדרך להבשלה:
פרי ירוק
הפרי עדיין בשלבי צמיחה וגדילה. עדיין צובר נוזלים ולא מייצר סוכרים
פרי צהוב-כתום
הפרי סיים את חלק הצמיחה וגדילתו מואטת. בשלב זה הוא מתחיל לייצר סוכר
תחילת ההבחלה
הפרי עבר את נקודת השיא מבחינת משקל ואחוזי המים, והוא מתחיל להבחיל. הרקמות מתחילות לקרוס, אחוזי המים מתחילים לצנוח ורמות הסוכר נוסקות.
מג'הול "דבש"
התמר סיים הבחלה, כולו בצבע חום-דבש, הרקמות נימוחות אך רמת הנוזלים עדיין גבוהה יחסית.
ב"תמר הזהב" אנו קוראים לפרי זה – "נתח התמרנים". זה השלב האהוב עלינו.
זהו פרי נימוח בעל טעם מדהים, אשר הוחל לשווקו בישראל בשם "בונבוניירה" או "תמר מג'הול טרי".
משלב זה, הפרי מוכן לאכילה, אך מאוד רגיש בפני פגיעות מכאניות ובפני החמצה.
מג'הול "אדום"
התמר החל לאבד מים ולהתכהות. צבעו הופך לחום-אדמדם. הוא עסיסי וטעים למאכל, אך אחוזי המים בו גבוהים מ- 25%.
מג'הול "שחור"
הפרי סיים את שלבי ההבשלה והייבוש. צבעו חום כהה ואחוזי המים בפרי עומדים סביב ה- 25%. הפרי מוכן לטיפול, אריזה ואיחסון עד שנה בהקפאה, עד מועד שיווקו.